המפץ הפוליטי הבא? "מפלגת נתניהו" גדולה מהליכוד אך ייתכן כי במו ידיה מפילה את גוש הימין
- לפני 11 דקות
- זמן קריאה 4 דקות
נתונים דרמטיים בסקר של מכון הסקרים DRI בקרב מתפקדי הליכוד: במקרה שראש הממשלה בנימין נתניהו יקים רשימה חדשה בראשותו, כ40% מתנתקים מהליכוד עם נתניהו גם למפלגה אחרת אשר אינה הליכוד, יותר משליש ממתפקדי הליכוד לא יצביעו לא לליכוד ולא למפלגה החדשה במקרה של פיצול
רקע:
בשבועות האחרונים עלו בתקשורת ובמערכת הפוליטית הערכות ותרחישים שונים שלפיהם ראש הממשלה בנימין נתניהו עשוי בעתיד לשקול הקמת רשימה חדשה בראשותו, נפרדת ממפלגת הליכוד.
על רקע השיח הציבורי נערך סקר של מכון DRI בקרב מתפקדי הליכוד במטרה לבחון כיצד ינהגו במקרה של פיצול דרמטי בין נתניהו לבין הליכוד.
תאריך הסקר: 07-08 ביוני 2026. שיטת דגימה: שליחת סקר באמצעות SMS בקרב מתפקדי הליכוד גודל מדגם: 714 מתפקדים תקינים שיכולים להצביע בפריימריז, טעות הדגימה המרבית: ±3.5% ברמת ביטחון של 95%
תוצאות הסקר מצביעות על מספר ממצאים דרמטיים: ביניהם, יותר משליש מהמתפקדים אינם בוחרים לא בנתניהו ולא בליכוד במקרה של פיצול.
הממצא הבולט בסקר הוא כי פחות ממחצית ממתפקדי הליכוד (43.43%) מצהירים כי ילכו עם נתניהו גם אם יפרוש מהליכוד ויקים רשימה חדשה. לעומתם, רק 20.045% מצהירים כי יישארו נאמנים לליכוד.
הפער בין נתניהו לבין הליכוד עומד על כמעט 25 נקודות אחוז. המשמעות היא כי בקרב ציבור המתפקדים, הנאמנות האישית לנתניהו חזקה כיום משמעותית מהנאמנות למותג המפלגתי.
נתניהו מול הליכוד
הסקר מציג תמונה חריגה ביחס למפלגת שלטון ותיקה.
בדרך כלל מפלגות נהנות מנאמנות ארגונית ומוסדית ארוכת שנים. אולם במקרה זה נראה כי עבור חלק גדול מהמתפקדים, הנאמנות האישית לנתניהו חזקה יותר מהנאמנות למפלגה עצמה.
לאן הולכים שאר הקולות?
נתון נוסף שעולה מהסקר הוא שכמעט רבע מהמשיבים אינם בוחרים באף אחד משני הצדדים.
9.94% עוברים למפלגות אחרות.
9.10% כלל אינם מצביעים.
11.59% עוברים למפלגת "ישר" בראשות גדי איזנקוט.
5.90% עוברים לישראל ביתנו.
המשמעות היא שפיצול כזה לא רק יחלק את מחנה הליכוד בין שני מחנות, אלא גם עלול להוביל לזליגת קולות משמעותית אל מחוץ למחנה.
ניתוח פוליטי:
התוצאות הנ"ל משקפות את הלך הרוח האמיתי בקרב המתפקדים ומצביעות על תופעה יוצאת דופן:
"מפלגת נתניהו" גדולה מהליכוד אך ייתכן כי במו ידיה מפילה את גוש הימין.
בתרחיש תאורטי של פיצול:
נתניהו שומר על רוב תומכי הליכוד. הליכוד מאבד חלק גדול מבסיסו הפוליטי. חלק נוסף מהמתפקדים זולג למפלגות אחרות או נמנע מהצבעה.
עוד בולטת התמיכה של יותר מ־10% במפלגתו של גדי איזנקוט, נתון המעיד כי במקרה של משבר פנימי עמוק בימין, חלק מהמתפקדים עשויים לחפש חלופה מחוץ לגוש הימין.
תקדים אריק שרון וקדימה
לתרחיש כזה קיים תקדים היסטורי משמעותי בפוליטיקה הישראלית.
בשנת 2005 פרש ראש הממשלה המנוח אריאל שרון ממפלגת הליכוד והקים את מפלגת קדימה בעקבות מחלוקות פנימיות סביב תוכנית ההתנתקות. שרון הצליח לקחת עמו בכירים רבים מהליכוד, ובהם גם שרים וחברי כנסת מרכזיים.
בבחירות 2006 קדימה הפכה למפלגה הגדולה בכנסת עם 29 מנדטים, בעוד הליכוד בראשות נתניהו התרסק ל־12 מנדטים בלבד, התוצאה הקשה ביותר בתולדותיו.
עם זאת, חשוב לציין כי הנסיבות הפוליטיות בשנת 2005–2006 היו שונות לחלוטין מהמציאות הנוכחית, ולכן אין לראות בתקדים שרון תחזית למה שיקרה בעתיד, אלא דוגמה לכך שפיצול ממפלגת שלטון בראשות מנהיג חזק הוא תרחיש שכבר התרחש בעבר בישראל.
האם מהלך כזה עלול לסכן את שלטון הימין?
מעבר לשאלת הנאמנות לנתניהו או לליכוד, הסקר מעלה סימני שאלה משמעותיים לגבי ההשלכות האלקטורליות של פיצול אפשרי בימין.
לכאורה, נתניהו נהנה מיתרון ברור בקרב מתפקדי הליכוד, כאשר 43.43% מצהירים כי יצביעו לרשימה חדשה בראשותו. אולם מבט רחב יותר בנתונים מגלה תמונה מורכבת בהרבה.
לפי הסקר:
20.04% נשארים עם הליכוד.
11.59% עוברים למפלגת "ישר" בראשות גדי איזנקוט.
9.94% עוברים למפלגות אחרות.
5.90% עוברים לישראל ביתנו.
9.10% כלל אינם מצביעים.
במילים אחרות, כ־37% מהמתפקדים אינם בוחרים לא בנתניהו ולא בליכוד במקרה של פיצול.
המרוויח האפשרי: גדי איזנקוט
אחד הנתונים המעניינים בסקר הוא שיעור התמיכה של 11.59% במפלגת "ישר" בראשות גדי איזנקוט.
מדובר בנתון גבוה יחסית בהתחשב בכך שנשאלה בקרב מתפקדי ליכוד בעלי זכות הצבעה בלבד.
המשמעות היא שפיצול בימין אינו בהכרח משחק סכום אפס בין נתניהו לליכוד. חלק מהבוחרים עשויים לנצל את האירוע כדי לחפש אלטרנטיבה חדשה מחוץ למחנה הליכוד כולו.
מבחינה פוליטית, דווקא מפלגות מרכז־ימין עשויות ליהנות מהכאוס שייווצר.
לקח היסטורי: קדימה ניצחה, אבל הימין הפסיד
גם תקדים אריאל שרון מלמד שלא תמיד מנהיג חזק שמפצל את מפלגתו מחזק את המחנה האידיאולוגי שלו.
בשנת 2006 קדימה אמנם הפכה למפלגה הגדולה בישראל, אך הפיצול בליכוד הוביל להתרסקות המפלגה ל־12 מנדטים בלבד. במשך שנים ארוכות לאחר מכן נאלץ הימין לבנות מחדש את כוחו הפוליטי ולטענת רבים ממחנה זה במהלך היעדרות הימין מהשלטון התקבלו החלטות פוליטיות ובהמשך פעולות ממשלתיות בלתי הפיכות כגון ההתנתקות.
הלקח מהאירוע ההוא הוא שהצלחתו האישית של מנהיג אינה בהכרח זהה להצלחת המחנה הפוליטי כולו.
מסקנות:
הסקר מלמד כי נתניהו נהנה מעוצמה אישית חריגה גם בקרב מתפקדי הליכוד.
עם זאת, הנתונים מעלים ספק האם פיצול כזה יועיל לגוש הימין וליכולתו לשמור על השלטון.
גם אם נתניהו יצליח למשוך אליו את רוב מתפקדי הליכוד, עצם הפיצול עלול לגרום לבריחת קולות למפלגות אחרות, להחלשת כוחו המצטבר של המחנה הלאומי ולהתחזקות שחקנים מתחרים, ובראשם גדי איזנקוט.
לפיכך, הממצא המרכזי של הסקר אינו רק שנתניהו חזק מהליכוד, אלא שגם תרחיש שבו נתניהו והליכוד רצים בנפרד עלול ליצור טלטלה פוליטית שתשנה את מאזן הכוחות בגוש כולו, באופן שאינו בהכרח משרת את המשך שלטון הימין או את המשך כהונתו של נתניהו כראש ממשלה.
תגובות