ועדה מסדרת או פריימריז? האם תם העידן הדמוקרטי בליכוד?

נתונים דרמטיים בסקר של מכון DRI בקרב מתפקדי הליכוד: רוב ברור המתנגד לביטול שיטת הפריימריז,כ־40% מאותתים על מרד פוליטי-אלקטורלי במידה והפריימריז יוחלפו בועדה מסדרת

רקע: ועדה מסדרת או פריימריז האם תם עידן הדמוקרטי בליכוד

על רקע הדיון הפנים־מפלגתי סביב האפשרות לבטל את הפריימריז בליכוד ולהעביר את סמכות קביעת רשימת המפלגה לכנסת לידי ועדה מסדרת, נערך סקר של מכון DRI

בקרב מתפקדי הליכוד במטרה לבחון את עמדות מתפקדי הליכוד כלפי המהלך ואת השלכותיו האפשריות על התנועה.

הסקר בחן הן את עמדת המתפקדים ביחס לעצם ביטול הפריימריז, והן את התנהגותם האפשרית במקרה שהמהלך אכן ייצא לפועל. תאריך הסקר: 25-26 במאי 2026 שיטת דגימה:  שליחת סקר באמצעות SMS בקרב מתפקדי הליכוד גודל מדגם:  775 מתפקדים תקינים שיכולים להצביע בפריימריז, טעות הדגימה המרבית: ±3.5% ברמת ביטחון של 95%

הנתונים מצביעים על רוב ברור בקרב מתפקדי הליכוד המתנגד לביטול שיטת הפריימריז.

בולט במיוחד הנתון שלפיו כמעט מחצית מהמשיבים (45.7%) “מתנגדים מאוד” למהלך, נתון המעיד כי עבור רבים מדובר לא רק בשאלה טכנית של שיטת בחירה, אלא בסוגיה עקרונית הנוגעת לאופייה הדמוקרטי של התנועה.

השלכות פוליטיות אפשריות:

מהנתונים עולה כי:

17.68% מצהירים כי יפרשו מהליכוד.

16.12% אומרים שלא יצביעו לליכוד בבחירות.

6.23% מצהירים שלא יצביעו כלל בבחירות.

בסך הכול:

40.03% ממתפקדי הליכוד מאותתים על צעד מחאה משמעותי במקרה של ביטול הפריימריז.

מדובר בנתון חריג ודרמטי עבור מפלגת שלטון, המלמד כי ביטול הפריימריז עשוי להיתפס בקרב חלקים נרחבים ממתפקדי הליכוד כפגיעה ישירה במעמד המתפקדים ובזהותה הדמוקרטית של התנועה.

ניתוח פוליטי:

הסקר חושף מתיחות עמוקה בין הרצון לחזק את שליטת ההנהגה בתהליך הרכבת הרשימה, לבין תפיסת הליכוד כתנועה עממית ודמוקרטית שבה למתפקדים יש כוח והשפעה ממשיים.

למרות מעמדו החזק של בנימין נתניהו בתוך הליכוד, נראה כי רוב המתפקדים מתקשים לקבל מצב שבו הרשימה לכנסת תיקבע ללא הכרעת המתפקדים.

עם זאת, כמעט 60% מהמשיבים מצהירים כי “יקבלו את החלטת התנועה”, נתון המעיד כי גם בקרב חלק מהמתנגדים למהלך קיימת נאמנות עמוקה למסגרת המפלגתית ולהנהגת התנועה.

לצד זאת, הנתון שלפיו כ־40% מהמשיבים מאותתים על פרישה, אי־הצבעה לליכוד או החרמת הבחירות, עשוי להדליק נורה אדומה בקרב הנהגת הליכוד, במיוחד לנוכח חשיבותם של פעילי השטח והמתפקדים במערכות בחירות. נזכור שבגוש הימין מפלגת הליכוד היא המפלגה המרכזית ביותר והיחידה שמצביעיה יכולות לעבור למפלגות שאינן בגוש הימין.

מסקנות:

רוב מתפקדי הליכוד מתנגדים לביטול הפריימריז.

ההתנגדות למהלך היא עקרונית ורגשית, ולא רק טכנית.

קיים פוטנציאל ממשי למשבר פנימי בתוך התנועה במקרה של מעבר לוועדה מסדרת.

למרות ההתנגדות, רוב המתפקדים צפויים להישאר במסגרת הליכוד ולקבל את הכרעת ההנהגה.

עם זאת, שיעור גבוה במיוחד של מתפקדים מאותת על אפשרות למרד פוליטי-אלקטורלי.

תקדימים היסטוריים בליכוד: מה קרה כשביטלו או צמצמו את הפריימריז?

בחינה של התקדימים ההיסטוריים מלמדת כי במקרים שבהם הליכוד ביטל, או צמצם משמעותית את מנגנון הפריימריז, התוצאות האלקטורליות שלאחר מכן היו חלשות יחסית עבור התנועה.

בשנות ה90, לאחר ניסיון בודד של פריימריז בקרב המתפקדים, הוביל בנימין נתניהו, בכהונתו הראשונה בתור מנהיג הליכוד וראש הממשלה, מהלך שנועד להחזיר את הכוח לבחור את מועמדי המפלגה לכנסת למרכז המפלגה. היוזמה לביטול הפריימריז נידונה בכינוס מרכז הליכוד בסוף 1997. בכינוס זה הוביל אביגדור ליברמן מהלך שכּפה הצבעה על ביטול הפריימריז, על אף התנגדותם של מרבית שרי הליכוד וחברי הסיעה.

בסופו של דבר הליכוד הפסיד בבחירות, ובנימין נתניהו איבד את ראשות הממשלה לאהוד ברק.

בבחירות 2006 שוב חברי המרכז בחרו את רשימת הליכוד, שזכתה ב12 מנדטים בלבד.

גורמים פוליטיים בליכוד טענו בדיעבד כי אחת הבעיות המרכזיות הייתה ירידה במוטיבציה של השטח ובתחושת המעורבות של המתפקדים. מאז הבחירות לכנסת ה-18 (בחירות 2009) חזר הליכוד לבחור את מועמדיו לכנסת בשיטת הפריימריז הרחבה בה כל מתפקדי הליכוד רשאים לבחור את הרשימה לכנסת.

הדילמה בליכוד:

מצד אחד, תומכי הוועדה המסדרת טוענים כי היא יכולה:

לצמצם דילים פנימיים, למנוע מלחמות אגרסיביות, ולאפשר ליו"ר התנועה להרכיב רשימה “חזקה ואטרקטיבית”.

מצד שני, המתנגדים מזהירים כי ביטול הפריימריז עלול לפגוע דווקא במנגנון הכוח המרכזי של הליכוד, השטח. בטווח הארוך המחיר עלול להיות ירידה במוטיבציה של המתפקדים ובכוח האלקטורלי של התנועה ביום הבחירות.

מכון DRI